גמרא
פירוש
אִיבָּעֵית אֵימָא אדַּאֲמַר לֵיהּ קְנִי מֵעַכְשָׁיו.
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
הערות
א רמב״ם הלכות מכירה י״א:ז׳
רמב״ם הלכות מלוה ולווה ו׳:ד׳
סמ״ג מצוות עשה פ״ב
טור חושן משפט ר״ז:ט׳
טור יורה דעה קס״ד:ד׳
שולחן ערוך חושן משפט ר״ז:ט׳
שולחן ערוך חושן משפט ר״ז:י״ד
שולחן ערוך יורה דעה קס״ד:ד׳
רמב״ם הלכות מלוה ולווה ו׳:ד׳
סמ״ג מצוות עשה פ״ב
טור חושן משפט ר״ז:ט׳
טור יורה דעה קס״ד:ד׳
שולחן ערוך חושן משפט ר״ז:ט׳
שולחן ערוך חושן משפט ר״ז:י״ד
שולחן ערוך יורה דעה קס״ד:ד׳
ולמדת מכל מקום שכל שבאסמכתא אינו קונה אלא במעכשו ואפילו מצאו לאחר כן ואמר לו קנה ואפילו בתוך הזמן שאין לומר שמחמת יראה הוא אומר כן שהרי אין זמנו עדין ואפילו היו בני אדם רואין אותו שמח ושאינו עייל ונפיק אזוזי כדי לפדותה ונכר מתוך תנועותיו שדעתו לגמר מכירה ואפילו ראינוהו קפיד אדמי או קפיד אארעא וענין קפיד אדמי יראה לי בפירושו שדקדק במכירתו זו על הערך ולא רצה למכרה באסמכתא זו אלא בסמוך לערכה וזה הוראה שדעתו לגמור ולהקנות על תנאי האסמכתא שאם לא יפרעהו עד זמן פלני יהא שלו וקפיד אארעא שראינוהו מדקדק בקרקעותיו ולא רצה למכור באסמכתא זו מקרקעות חשובים שלו אלא שדקדק ומכר מן הפחותים וכל זה הוראה שדעתו לגמור ולהקנות ורוב מפרשים פירשו קפיד אדמי ואארעא בדרך אחרת: ומכל מקום אין דבר מועיל באסמכתא אלא בעל מנת או במעכשו או שיקנו ממנו בבית דין חשוב ושיתפיס זכיותיו בבית דין ושלא יהא אנוס כמו שהתבאר במסכת נדרים כגון שהתפיס שטרו בבית דין ואמר אם לא אעשה כך מכאן ועד יום פלוני החזירו לו שטרו ולא עשה יחזירו והוא שקנו ממנו על כך בבית דין חשוב ואף בזו אם אונס עכבו לא יחזירו ומקצת מפרשים כתבו שכל בית דין שתפשו משכונות מבעלי דין על פסיקתם או פשרתם הרי זה כהתפסת זכותו הא מכל מקום כל שיש בו מעכשו אינו אסמכתא כלל שהרי לא על סמך דבר הוא מקנה אלא מעכשו מקנה במוחלט: צריך שתדע שלא נאמר ענין אסמכתא אלא במי שאומר דבר גוזמא כגון זה שבמשנתנו אם אי אתה נותן מכאן ועד יום פלוני הרי היא שלי והרי היא שוה יותר הא אם לא היה שוה יותר אין זה אסמכתא וקנה או שמא אף למה שפירשנו בה שהוא מתנה שתהא שלו בשוויה מכל מקום דרך גוזמא שיהא קרקעו מכור ממילא על כרחו וכן פרע מקצת חובו והשליש את שטרו ואמר אם לא אפרעהו עד זמן פלוני החזירו לו שטרו ויפרע מן הכל הא כל שמתנה אי זה תנאי ואין שם שום דבר גוזמא אף בלשון אם ובלא מעכשו קנה והוא שאמרו בפרק המקבל אי מוברנא יהיבנא לך אלפא זוזי ואמרו עליה שהיא אסמכתא והקשו ומאי שנא מיהא דתנן אם אוביר ולא אעביד אשלם בדמיטבא ותירצו התם לא אמר מילתא יתירתא ומה שאמרו בסוגיא זו לא יהיבנא לך עד יום פלוני שקול האי חמרא בזוזך אף זו מילתא יתירתא היא שנותן לו היין שיוקר לאחר זמן והוא שכתבו גדולי הפוסקים בתשובת שאלה שתנאי שבעניני שכירות ואומנות אין בו דין אסמכתא שאין שם גוזמא וכן כתבו בתוספות שבמסכת נדרים פרק שלישי שקנס שבשטרי שדוכין אין בו דין אסמכתא ומגבין אותו מפני שאין כאן שום גזום מאחר שאף זה נתבייש בהמלכתו או נפסד מחמת שנתיאש לאותה סבה ולא פנה למקום אחר וכל שאסמכתא קונה בו בין מעכשו בין בקנו מידו דוקא שהוא בידו כמו שיתבאר למטה וכן הסכימו שכל אסמכתא אע״פ שכתב בה דלא כאסמכתא אין זה כלום ויש עוד תנאים אחרים שמפקיעים דין אסמכתא לדעת קצת מפרשים וכבר ביארנום במסכת סנהדרין פרק בורר: שדה זה שמכרו לחברו דרך אסמכתא והוא שהלוה עליו מנה ואמר אם לא אפרעך עד יום פלוני יהא שלך לא סוף דבר שאינו כלום לענין קניית הקרקע ושרשאי הלה לסלקו במעותיו אף לאחר הזמן אלא אפילו לא היו לו מעות ורוצה לסלקו בקרקע אין הלה יכול לומר לו יהא קרקע זה מיהא אפותיקי ואקנה בה כנגד מעותי ואפילו התנה לו כן בפירוש הואיל ולא אמר לו לא יהא לך פרעון אלא מזו אלא מסלקו בקרקע אחר ואין שדה זו נידון אף כשדה של משכון שהוא כאפותיקי מפורש לענין זה ואפותיקי מפורש הוא שאמר לו לא יהא לך פרעון אלא מזו: יראה לי מכאן במי שקבל במשכון שדה שוה מאתים במנה שיכול הלה לומר לו הריני רוצה לפרעך מקרקע זה וטול חציו והנח חציו האחר שהרי אלו היה שדה הקנוי באסמכתא כאפותיקי וכדין משכון היה מסלקו בשיעור קרקע שכנגד מעותיו ואף במשכון שיכול הלה לאכול פירותיו כגון שהתנה עמו בנכיתה על הצדדין שהנכיתא מועלת כמו שיתבאר יש לדון בה כן: מי שמכר קרקע לחברו באחריות ונשארו קרקעות ללוה עד שאין לוקח מתירא מטרפא של בעל חוב אלא שמכל מקום מתירא מטרפא של נגזל ומתנה עמו בקבלת אחריותו שאע״פ שאין דינו לחזור עליו אלא בבינונית שיקבל עליו שיגבהו מעידי עדית שיש לו והלה משיבו עדי עדית הואיל והוא מובחר שבנכסי רוצה אני בקיומו לעצמי אבל מכל מקום הריני מגבה לך מעידית שאחריו ואירע הדבר ושטף נהר עדי עדית הואיל ומבחר נכסיו הוא שרוצה היה בקיומו כך הדין אחר ששטף את הנהר את שלמעלה הימנו רוצה הוא להעמיד עדית זה לעצמו ואינו חוזר אלא כדינו בבינונית ומכל מקום אם נשטף אף העדית אין מסלקין אותו מן הבינונית לשלמטה הימנו שאין דוחין ממה שדינו עליו בטענה זו: כשם שביארנו באסמכתא שאינה קונה בקרקעות כך הדין בעצמו במטלטלין מעשה היה באחד שלוה מחברו ואמר לו אם אפרעך עד יום פלוני מוטב ואם לאו יהא יין זה שלך לא פרעו והוקר היין בא מעשה לפני חכמים ואמרו כל דאי לא קני אלא אם כן במעכשו או בשאר הדרכים שביארנו וכל שיש בו מעכשו אפילו בלשון אם קנה ואין לדקדק ולומר לכשתעשה כן תקנה לך מעכשו אלא באף אם תעשה כן קנה מעכשו קנה שמא תאמר ביין זה ואפילו במעכשו היאך קנה והרי מעות אינן קונות אפשר לענין מי שפרע או שמא שוכר את מקומו היה: זה שביארנו במשנה בהלוהו על שדהו ואמר לו אם אי אתה נותן מכאן ועד שלש שנים הרי היא שלי שאם לא אמר מעכשו אף לענין הדין לא קנה אם לא נתן וירד זה בחזקת מכר ואכל הפירות בחזקת שלו חוזרת הקרקע וחוזרין הפירות שאכל ואין צריך לומר באותן שאכל בתוך שלש שהם רבית כמו שביארנו ויש חולקין שלא לחזור הפירות מצד הרבית שאין זה אלא אבק רבית ולא יראה כן ומכל מקום לענין הדין חוזרין קרקע ופירות ואין אומרים שמאחר ששותק לו הרי מחל שאפילו מחל מחילה בטעות היא שזה ששותק מפני שהוא סבור שהיא שלו וכשנודע לו שלא קנה ותובעו מחזיר לו את הכל ויש אומרין שכל שהתנה הוא לו הוא בדין אבק רבית ולא בדין גזל וכל שאכל מעצמו ולא שהתנה לו הלוה כן הוא בדין גזל ולא בדין אבק רבית וברבית קצוצה אינו כן אלא אפילו לא קץ ליה הרי הוא רבית של תורה ואף באבק רבית יש שדנין בה כן: כבר ידעת שאין אדם מקנה דבר שלא בא לעולם מעתה המוכר פירות דקל לחברו יכול לחזור אף לאחר שבאו הפירות ואף מי שפרע אין בו ומכל מקום אם תלש ואכל מה שאכל אכל ואינו חייב אלא אם כן ישנן בעין הא אם ישנן בעין מחזיר שאין קנין ומשיכה מועילין לו הואיל ולא על פי מוכר קנאם משבאו לעולם ויש חולקין בזו הא מכל מקום מה שאכל אכל לדברי הכל ואע״פ שמחילה בטעות היא כל שבמכר מחילה כזו שכבר מכר ולא טעה בממכרו והן הן הדברים שמכר אלא שהיה סבור שממכרו קיים ואינו קיים ומחל מתוך מחשבתו מחילה היא מה שאין כן בשאר מחילות שכל שהן בטעות אינן כלום כמו שבארנו ופירות דקל זה פירושו שלא באו לעולם כלל הא אם באו אע״פ שלא נגמרו דבר שבא לעולם הוא וקנה:ברשותו האדיבה של הרב דב גולדשטיין ות"ת כנגד כולם (tora.co.il, נייד: +972-52-2424305) (כל הזכויות שמורות לרב גולדשטיין, ואין להעתיק מן הטקסט לצרכים מסחריים)
הערות
הערות
Gemara
Peirush